<h1>ה' ע"ב</h1>
<h2>דף פד.</h2>
רבי יוחנן סתם שבכל מקום בתלמוד ובמדרשים ובאגדות, הוא היה רבו של רבי שמעון בן לקיש ושל רבי אמי ורבי אסי ורבי חייא בר אבא ושל כל אותן חכמי הדור. והיה זקן מאד, כמו שמוכיח בהגוזל בתרא [ב"ק קי"ז ע"א] [מן] מעשה דרב כהנא. ורבותיו המובהקין [היו] רבי ינאי וחזקיה ורבי חנינא ורבי בנאה, כמו שכתבתי למעלה בסדר בנאה ובסדר חנינא בר חמא ובסדר חזקיה. ואף כמה שמועות אמר משם רבי שמעון בן יהוצדק [פסחים צ"ה ע"ב]. ובפרק ראשון דמסכת נדה [ט' ע"ב] משמע דרביה הוה, כמו שכתבתי בסדר חזקיה. ומפי כמה חכמים קיבל מרבי יהודה ב"ר שמעון [ב"ב קי"ב ע"ב] ומרבי יהודה בר ליואי [שבת קי"ג ע"א], כמו שכתבתי בסדר יהודה. ואף התנאים אומר התלמוד [דלא ציית ואפילו] לרביה. כההיא דסדר יומא [פרק] טרף בקלפי [מ"ג ע"ב], תני תנא קמיה דרבי יוחנן כל השחיטות כשרות בזר חוץ משל פרה א"ל פוק תני לברא לא מצינו שחיטה שפסולה בזר. ומסקינן ורבי יוחנן לא מיבעיא לתנא דלא ציית אפילו לרביה נמי לא ציית. דא"ר יוחנן משום רשב"י שחיטת פרה בזר פסולה. ואני אומר כשירה לא מצינו שחיטה שפסולה בזר.
ומצינו שאמר הלכה משום רבי יוסי בכל כתבי הקודש [שבת קי"ח ע"א]. א"ר יוחנן משום רבי יוסי כל המענג את השבת. ומשום רבי יוסי בן נהוראי ומשום רבי יוסי בן זימרא בהמפקיד [ב"מ מ"א ע"א] הלכה דשליחת יד צריכה חסרון. ובשלהי הבונה [שבת ק"ה ע"א] מנין ללשון נוטריקון מן התורה. בפרק שואל אדם [שם קנ"א ע"ב] א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן קצרתא שש דמעות הן של שיפות וכו'. וכן כמה חכמים ואין צריך לכתוב כולן. ותלמיד ממש היה לפני רבי, כדאיתא בראשית הגז [חולין קל"ז ע"ב] דא"ל לאסי בר היני נהירנא כי הוו יתיבנא אחר שבע עשרה שורין אחוריה דרב קמיה דרבי וכו'. ואף תלמיד לרבי חייא היה, דגרסינן בפרק אלו טריפות [שם נ"ט ע"א] הלכה דרוסה, א"ל רשב"ל לרבי יוחנן מנו רב דלא ידענא ליה. אמר ליה רבי יוחנן ולא נהיר ליה כי הוה משמש לרבי רבה ורבי חייא כל אותן הימים ששימש אותו תלמיד בישיבה אני שימשתי בעמידה.
ורבי אושעיא רבה נמי רבו גמור היה, כדאיתא בתחילת פרק כיצד מעברין [עירובין נ"ג ע"א] א"ר יוחנן כשהייתי למד תורה אצל אושעיא ברבי היינו יושבים ארבעה ארבעה באמה. ובפרק ערבי פסחים [קי"ג ע"א] א"ר יוחנן משום אנשי ירושלים וחד מינייהו עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות וכו' ולא ידענא אנשי ירושלים מאן נינהו. וגרסינן נמי בשלהי המוכר את הספינה [ב"ב צ"א ע"ב] נהירנא כד הוו מטלן טליא וטליתא כבר שיתסר בשוקא דירושלים ולא חטיאן. ובאגדה דהשוכר את הפועלים [ב"מ פ"ד ע"א] א"ר יוחנן אנא אשתיירי משפירי ירושלים האי מאן דבעי מחזי שופריה דרבי יוחנן וכו'. ורבי אלעזר בכה על שופריה דרבי יוחנן, כדאיתא בפ"א דברכות
